שמירה על בטיחותם של מחממי אינפרא-אדום ליד חומרים כימיים רעילים
אם עבדתם פעם בתהליכי עיבוד של שבבים, אתם יודעים איזו בעיה זו מהווה. מדובר בחומרי ניקוי חזקים, דליקים – ובמקרים הגרועים ביותר, אף מסוכנים מבחינת פיצוץ.
דמיינו שאתם מציבים נורת אינפרא-אדום בעלת טמפרטורה גבוהה ממש באמצע אותו אזור. זו סיטואציה מסוכנת מאוד. ניצוץ קטן או זרם חשמלי שחודר למערכת יכולים לגרום לאסון.
לכן אנו לא משחקים עם החוטים. אנו משתמשים בחוטי טפלון (PTFE) מיוחדים ובאריזה הרמטית, כדי לוודא שהכל יהיה בטוח.
למה אנו מעדיפים את חומר ה-PTFE?
חוטי PVC או סיליקון פשוט לא מתאימים למטרה זו. חומרים אלו יימסו או יתפרקו כשהאדים הכימיים יפגעו בהם.
אנו משתמשים ב-PTFE מכיוון שהוא יכול לעמוד בחום הגבוה, והוא לא נפגע מחומרים כימיים.
אך זה לא קשור רק לשכבת הציפוי. אנו גם סוגרים היטב את נקודות החיבור. כך נמנעים מהאדים הכימיים לחדור למעגלים החשמליים של הנורה. זה יוצר חומה פיזית בין החשמל לבין האוויר הרעיל. בלי סגירה כזו, קצר חשמלי אינו רק כישלון טכני – זו גם סכנת הצתה.
האיזון בין חום ליציבות
זו הבעיה הקשה. שימוש בטפלון מסייע להגנה, אך הוא משנה את האופן בו המחמם פולט חום. הוא יוצר שכבת בידוד, כך שהחום לא יוכל לצאת בקלות.
יש לשמור על איזון טוב בין החום לבין היציבות. נורת האינפרא-אדום יוצרת חום עז, ואם מכניסים יותר מדי וואטים לאזור קטן, החום יצטבר ממש בנקודות החיבור. אם זה קורה, החומר יירכך.
כדי למנוע זאת, אנו מותאמים את קוטר החוטים. אנו מוודאים שנקודות החיבור יישארו קרות. מערכת הקירור צריכה להיות חזקה מספיק כדי לשמור על נקודות החיבור בטמפרטורה שבה ה-PTFE נשאר קשה כמו אבן.
עשיית הדברים נכון בשטח
כשאתם מחברים את הנורות למערכת, ודאו שהחיבורים סגורים היטב. אם יש פערים, החומרים הכימיים יכולים להצטבר סביב החוטים. גם עם שכבת הטפלון, זה עלול לגרום לקורוזיה בנקודות החיבור עם הזמן.
אם החיבורים סגורים היטב, אתם ממירים סכנה אפשרית למערכת יציבה ואמינה.