כיצד לבחור את ההספק הנכון של מחמם האמבטיה
כשבוחרים מחממי אינפרא-אדום עמידים בפני מים לשימוש באמבטיה, קל לחשוב ש”ככל שההספק גבוה יותר, כך טוב יותר”. אך זו טעות. אם תשימו מנורה בעלת הספק גבוה מאוד בחדר קטן, החדר יתחמם יותר מדי, והמפסק הבטיחותי יפעל.
העניין הוא באיזון.
מציאת ההספק האידיאלי
חשבו על זה כך: אתם רוצים להרגיש את החום מיד כשאתם יוצאים מהמקלחת, אך אינכם רוצים להרגיש כאילו אתם עומדים בתוך טוסטר.
עבור חדר אמבטיה קטן, הספק של 250W עד 400W בדרך כלל מספיק. החום מגיע לעורכם מיד, מבלי שהאוויר יהיה חם מדי. אך אם מדובר בחדר אמבטיה גדול, תצטרכו הספק גבוה יותר – כ-600W או 800W – כדי להרגיש את ההבדל.
הבעיה היא שאם ההספק נמוך מדי, המחמם יצטרך לפעול כל הזמן כדי לחמם את החדר. זו בזבוז של חשמל, וזה גם פוגע במכשיר. אך אם ההספק גבוה מדי, יהיו אזורים בחדר שיהיו חמים מאוד, בעוד שהאזורים האחרים יהיו קרים מאוד.
הבעיה של עמידות בפני מים
מכיוון שאנו מדברים על אמבטיות, יש צורך בחומרים עמידים בפני מים, בדרגת IP65. אדי מים וטיפות מים הם הדרך המהירה ביותר להרוס את המכשירים האלקטרוניים.
אך יש גם חיסרון: החומרים האלו שמונעים חדירת מים, גורמים גם לחום להישאר בתוך המכשיר.
אם יש מנורה בעלת הספק גבוה בתוך מכשיר סגור לחלוטין, החוטים עלולים להישרף. לכן אני תמיד ממליץ להשתמש במכשירים עם גוף קירור מאלומיניום עבור מנורות בעלות הספק של מעל 600W. זה מונע מהמכשיר להפוך למקור סכנה, וגם מאריך את חיי המכשיר.
כיצד לעשות זאת בצורה חכמה (וזולה)
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחבר את המחמם לשעון מעורר או לחיישן לחות.
זכרו שמחממי אינפרא-אדום שונים ממחממי אוויר. הם אינם מחממים את האוויר, אלא את הגוף. כאשר ההספק מתאים לגודל החדר, החום מגיע מהר. זה מאפשר לחסוך בחשמל, ואינכם תצטרכו להגיע כל הזמן למפסק החשמל כשהמחמם פועל.